אנשים מגיעים למפגש הראשון עם דמיון מוכן. חלקם מצפים לחדר לבן ולשאלות קשות, חלקם מצפים למשהו שנראה כמו מפגש חברתי עם כלב, וחלקם פשוט מודאגים שיצטרכו לספר דברים שהם לא מוכנים לספר. אז הנה בדיוק מה קורה.
לפני שנכנסים
אנחנו מדברים בטלפון לפני, בשיחה קצרה. אני שואלת כמה שאלות בסיסיות, אתם שואלים אותי מה שתרצו, ואנחנו מוודאים שאין רגישות לכלבים ושאין פחד ממשי מהם. אם יש פחד, זה לא פוסל כלום, אבל זה משנה את הדרך שבה נבנה את המפגש הראשון. אם מדובר בילד, אני מדברת עם ההורים ואז בונה איתם איך מציגים את זה לילד בבית, כי הרבה מהחוויה נקבע עוד לפני הדלת.
הרבע שעה הראשונה
הכלבה כבר בחדר, בדרך כלל שוכבת במקום קבוע. אני לא מביאה אותה לקראתכם ולא מבקשת מכם ללטף. אתם נכנסים, מתיישבים איפה שנוח לכם, ואנחנו מדברים. הכלבה תעשה מה שהיא עושה: תתקרב, תישאר במקומה, או תלך לשתות. אין כאן שום מבחן ואין שום דבר שאתם אמורים להרגיש.
באמת. שום דבר.
מה אנחנו עושים בפועל
אחרי ההיכרות אנחנו מתחילים לעבוד, וזה נראה שונה מאוד מאדם לאדם:
- עם ילדים צעירים בדרך כלל נתחיל בפעילות משותפת עם הכלבה, כמו הסתרת פינוקים או בניית מסלול, ותוך כדי נדבר.
- עם מתבגרים לרוב נדבר פחות ונעשה יותר, ואני נותנת להם להוביל את הקצב.
- עם מבוגרים העבודה לעיתים קרובות משלבת שיחה ממוקדת עם תרגול, והכלבה נוכחת ברקע.
מה אני מבקשת מכם
שלושה דברים בלבד: לומר לי אם משהו לא נוח, לא להאכיל את הכלבה בלי לשאול, ולהגיד לי בכנות בסוף המפגש אם זה הרגיש לכם מתאים. אני מעדיפה לשמוע שזה לא התאים מאשר להמשיך בתהליך שלא משרת אתכם.
אבא של ילד בן שמונה אמר לי אחרי המפגש הראשון: זו הפעם הראשונה שהוא יצא ממקום כזה בלי לשאול מתי זה נגמר. זה מספיק לי כדי לנסות שוב.
מה קורה בסוף
בסוף המפגש אנחנו מסכמים. אני אומרת מה ראיתי, מציעה כיוון עבודה, ומעריכה כמה מפגשים נראה לי שנצטרך. אני לא מבטיחה תוצאות ולא מתחייבת ללוח זמנים, כי זה היה לא הוגן. אני כן מסבירה מה המטרה הקרובה שאני מציעה, ואיך נדע אם התקדמנו. אם אני חושבת שהמענה הנכון עבורכם הוא אחר, למשל טיפול פסיכולוגי, אבחון, או פנייה לרופא, אני אומרת את זה במפגש הראשון ולא אחרי חודשיים.
ולבסוף, שאלה שחוזרת הרבה: האם צריך לאהוב כלבים כדי שזה יעבוד. התשובה היא לא בהכרח. צריך להיות מוכנים להיות בחדר עם כלבה. יש אנשים שנשארים במרחק לאורך כל התהליך ובכל זאת מפיקים ממנו הרבה, כי עצם הנוכחות השקטה שלה מרגיעה את המערכת. ויש אנשים שאחרי חודש מגלים שהם מחכים לפגישה בעיקר בגללה, וזה בסדר גמור גם כן.
אם אתם רוצים להכיר את הכלבות לפני, כתבתי על ננה ועל מיני. ואם נשארו שאלות, אני כאן.
